הדיון הזה מכיל 10 תגובות, ויש לו 4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י יפתח גוברין לפני 1 שנה, 11 חודשים.
- מאתתגובות
- 05/01/2019 בשעה 02:26 #6042
אם ישנה טעות אפשר לתקן אותי, אחרי הכל המדיה חופשית לחיפוש וחקר לכולם.
קראטה , מילה שהומצאה ביפן כדי לייחד שם לאומנות לחימה יפנית.
ההתחלה הייתה בכלל באוקינאוה, אחד מתוך שרשרת איי ריו-קיו שנמצאים בקרבת יפן.
וההתחלה של ההתחלה הייתה השפעה של אומנות לחימה סינית שהגיעה לאוקינאוה
לשם דיוק נאמר שהאחראי על אומנות הלחימה הסינית בזמנו הוא בכלל נזיר הודי שפיתח אותה לצרכים כלשהם יחד עם סוגי מדיטציות ורוחניות.
יפן הייתה עם די אכזרי בתקופה ההיא ודאגה לרדוף עמים שונים, בעקר את הסינים. כך גם השתלטו על איי ריו-קיו, ואוקינאוה נעלמה כמי שהייתה זאת שהביאה את אומנות הלחימה שמשתמשים בה כיום ביפן, וקראטה הפך שם נרדף לאומה היפנית, רק בשנים האחרונות אפשר לדעת קצת אמת בגלל המידע הרב שנמצא ברשת.
הסינים שהיו אנשים קטני מימד ( יש שמועה שאומרת שבצפון הם גדולים יותר מהדרום) ניסו להגן על עצמם וכך עם הזמן ולא פחות חשוב החכמה יצרו אמנות של יד ריקה.
ההשפעה של הקאטות היפניות הם השפעה ישירה של תבניות סיניות או תנועות משולבות סיניות, זאת אומרת הם לקחו את הרעיון של תבנית (בסינית לא היה שם למילה קאטה) קראו לה בשם שייחד אותה בהתאם. ישנה לפחות קאטה אחת שאני יודע שמקורה סינית ונשארה כמו שהיא באומנות הלחימה האוקינאוית.
בגלל שהקראטה היה מושפע אז, המטרה שלו הייתה לא שונה ממטרת האומנות הסינית. כמו גם לראווה והנאה.
עם הזמן החלו גישות שונות שיצרו שיטות שונות וזרמים שונים החלו לצוץ, אני לא ירחיב מה היה לפני מה, ומה השפיע על מה או מי השפיע על מי, כי זאת היסטוריה ארוכה.
הזרם החזק הראשון היה השוטוקאן והשני קצת אחריו קיוקושין.
השוטוקאן היה שמרני ואילו השני היה תוקפני יותר, וזאת אולי משום המייסד העצבני שלה לפי הבנתי.
מאלו התפתחו המון שיטות עם שמות שונים תוך כדי שתלמידים למורים מוכרים ואיכותיים (ניקח לדוגמה את אויימה (קיוקושין)) רצו לשנות גישה ולפתח דבר שהיה נראה כטעות בשיטה אך לא הייתה אפשרות משום שהם יושבים תחת מאסטר ממציא השיטה.
נדלג קצת ונגיע לזה שהקראטה היה "הדבר" בתחום, ללא עוררין. אם זאת האומנות הסינית שהגיעה ליפן דרך אוקינאוה הגיע גם למקומות שונים.
בשנות השישים, כאתגר והתגרות, התאילנדים דיברו על איזו שהיא אומנות שיכולה לגבור על האומנות היפנית. מי שקפץ על האתגר היה אויימה שאמר אין סיכוי.
התאילנדים אז כמו היום, מתמודדים רק איפה שנוח להם (ככה חושב מי שמרגיש שהוא מפסידן) תחת התנאים שלהם, הזמינו את היפנים לקרב כדי להראות להם מה זאת אומנות לחימה ומי הוא החזק יותר. היפנים נענו (ככה חושב אדם עם רוח לחימה), אויימה שלח למיטב ידיעתי אלה היו ארבע מתמודדים אבל שמעתי גם על שלוש. אויימה הסביר למתמודדים שלו שאם הם מפסידים, עדיף להם שישארו שם. ושלח את ארבעת התלמידים החזקים שלו.
את כלל הקרבות ניצחו היפנים, כך בעצם נוצר אצלי הבילבול אם זה ארבעה או שלושה קרבות. אם זה שלושה אז 2-1 ליפן, אם ארבעה הבנתי שהיו שתי ניצחונות לכל מדינה, בכל מקרה האירוע כולו יצר זעזוע עמוק בקרב היפנים והרהור הביטחון שכן עד אז הם חשבו כבלתי מנוצחים. המתמודדים היפנים הודו שזה היה קשה וסבלו הרבה ממה שציפו וזה פתח בפניהם עולם חדש של צורת לחימה. שניים מהתלמידים של אויימה באמת נשארו בתאילנד והחלו להתאמן באגרוף תאילנדי, אחד אחר ראה בקיוקושין של אויימה לוקה בחסר ויצר שיטה חדשה.
לאחר מכן נערכו עוד קרבות פה ושם בין התאילנדים ליפנים, לימים אחד הלוחמים היפנים עשה חייל באגרוף תאילנדי.
נמשיך טיפה הלאה ונגיע לשילוב של הקיוקושין והאגרוף התאילנדי שיצר בעקבות אותה תקופה, את הקיבוקס. משם זה כבר היסטוריה.
הקיקבוקס הפך לענף מספר אחד בשנים שלאחר מכן משום שהיה פתוח לכולם מכל אומנות או שיטה כמובן תחת כללים של זירה.
הקראטה המסורתי נשאר כמו שהוא, והפך גם לספורט אולימפי ותחרותי לרבות פול קונטקט קיוקושין שבאמת הכניס המון צבע לתחרויות וממנו יצאו לוחמים אדירים שהחזירו את הקראטה (הרעיון לקיקבוקס) לזירת הקיקבוקס.
פחות או יותר, ללא מדי כניסה לפרטים כי אז זה לא היה נגמר כאן, הזכיר שי (פורום נינג'וטסו) את הרעיון של מהי גישה ושיטה, זה המקרה הכי קלאסי שיש. וטוב שיש.
מקווה שיש תיקונים, כך נוכל ללמוד את הנושא יותר טוב.
- 05/01/2019 בשעה 06:29 #6044
טוב ראשית כול אני לא איש קראטה אענה לפי מה שאני קראתי ויודע פחות או יותר
קראטה פרוש לעברים יד רקה שם גנרי להמון שיטות שהומצאו באיקונאה אי השוכן בן סין ליפן
שם שיטות אלו היו נפוצות בשל הצורך של תושבי המקום בהגנה עצמית היפניים סיפחו את הקראטה אליהם
והזרם הראשון שסופח ושונה במקצת הוא הקראטה שוטוקאן, ישנם מספר זרמים שהיו באיקונאה וקיימים עד היום
גוג ראיו שוטו ראיו , ויש זרמים שהתפתחו ביפן , כמו קיוקושין , ויצו ראיו , שוטואקאי , וזה על קצה המזלג יש המון סגנונות תת סגנונות
של קראטה, דרך אגב השם כללי לשיטות יפניות זה לא קראטה אלה גוגטסו לה יש המון שיטות הנקראות בשם זה ומהם נוצרו הגודו והאייקידו
זרם שני עתיק ביפן ועל זה שי יוכל להסביר בהרחבה קטונתי בנושא זה הניניגיצו - 05/01/2019 בשעה 10:06 #6046
- 05/01/2019 בשעה 18:49 #6050
בכול מקרה גוגטסו היא השם הגנרי ביפן להמון שיטות , בכול מקרה גם הקראטה נתפס ככזה רק שהוא לא בלעדי יפני
אלה מקורו באיקונאה ויש זרמים שנשארו כאללה וזרמים אשר סופחו או פותחו ביפן , ובעולם מקרים אותו כיפני מי שפחות מתעניין בתחום - 05/01/2019 בשעה 21:38 #6051
הקראטה-דו המקורי הוא בעצם קראטה-בודו כשמו המקורי.
הקראטה התחיל כטכניקה בלבד כמו שרשמתי, למטרת הגנה עצמית, אני מאמין שאוקינאוה הייתה באותו מצב של סין בתקופת רדיפה, לכן הטכניקה הייתה לשם הגנה עצמית בלבד. הדבר היחיד שהגיע מסין היא ההשפעה, ההתפתחות הייתה אוקינאוית לחלוטין. אני מאמין שהיה שיתוף פעולה כלשהי משום שאיי ריו-קיו היו גם כן בסכנה. לא סתם ברוס לי הכניס ליפנים קונטרה דרך הסרטים שלו, היה להם זעם בלתי נשלט כשזה הגיע ליפנים.
אחת הקאטות שנשתמרה בתוך הקראטה היא קוסאנקו , הגיע לאוקינאוה על ידי סיני או נתלמדה על ידי אוקינאוי בסין והובאה לאוקינאוה,
שייכת לזרם קונג-פו עגור לבן, פרובינציית פוג'יאן, FUJIAN WHITE CRANE
שמה של הקאטה שנקראת כיום קאנקו-דאי (כמו תמיד רק כדי להיות עם ולהרגיש בלי) היא על שמו של קוסאנקו הסיני.
- התגובה הזו עודכנה לפני לפני 2 שנים ע"י
Erez.
- התגובה הזו עודכנה לפני לפני 2 שנים ע"י
- 07/01/2019 בשעה 04:24 #6077
יש כול מיני גרסאות לעניות דעתי הצנועה כדי שאיש קראטה גוג ראיו אולי יפתח גוברין יוכל להסביר על ההיסטוריה
של הקראטה אם איליה ירצה אדבר איתו אם יפתח. - 07/01/2019 בשעה 09:08 #6079
- 07/01/2019 בשעה 23:42 #6100
אכן כן קיים גם בקרב מגע גוגטסו וכדומה אותה גברת בשנוי אדרת
- 31/01/2019 בשעה 18:56 #6573
אני ימשיך כאן כי נראה לי יותר מדי מצוי לפתוח פוסטים כאשר ישנם כאלה.
נזוז אחורה בזמן, , את הגוג'ו-ריו שפיתח לאחר מכן, למד המאסטר האוקינאווי כאשר היה בסין, לא אני המצאתי, אני לא מחדש וזה גם לא סוד, ההיפך הוא הנכון שהמאסטר היה גאה בזה מאד. יפן לא הייתה בכלל חלק מהתכניות באוקיאווה. כך לגבי עמים שהיו בקרבת מקום כמו טאיוואן, קוריאה, ועוד…
נקפוץ קדימה הרבה, יום בדוג'ו של איגאונה באוקינאוה (כיום חלק מיפן)
כאשר אני עובר על סרטונים, קל להבדיל בצורה המסורתית לפי סדרי האימונים, יש דימיון בין האוקינאווי לסיני. אמנם התנועות פחות עגולות אבל בעלות כוח עצום ופחות מסובך או יותר מופשט. כאשר היפני מתרגל, הוא מתרגל בכל הכוח ולא פוסח על עקרון, כאשר הסיני מתרגל הוא עושה את זה לשם תרגול, וזאת משמעת! ואני מתכוון לכל מקום בו עוברת המסורת של האמנות. לא סתם הקראטה מאורגן יותר ומרוכז יותר, בדרך הזאת הקאטות נשתמרות בצורה המקורית ולא מתפזרות. המדיטציה פשוטה.
עכשיו…קשה לומר אוקינאווי על מישהו משום שעברו עשרות שנים אז נשתמש המילה יפני. היפנים כמו שרואים בסרטון הם אנשים בעלי משמעת בלתי נתפשת בכל גיל בכל מקום.
אפשר לשים לב איך אחד מדבר וכולם מקשיבים, כולם יושבים יחד, כולם קמים יחד, נימוסים, כבוד למורים ולמסורת.
אחת המסורות הם הסאנשין כאשר התרגולת היא אותה תרגולת מקורית שהיה עושה מפתח או מביא השיטה בסין, 7:50 בסרטון.
כמובן שהגוג'ו-ריו התענף או הסתנף יותר נכון, וזה רק משום תלמידים שהגיעו לרמה שבה הם מסוגלים ללמד ולהעביר את המסורת ולא משום שהמציאו או שינו את השיטה לכן כל דוג'ו יכול להשתמש בסמל משלו.
הסמל המקורי של הגוג'ו הוא
מזכיר מאד את הינג ויאנג, גם הגוג'ו-ריו נשאר על עקרון רך וקשה.
- 01/02/2019 בשעה 12:23 #6576
מצוין ארז!
אשתף בפורומים של קראטה 🙂
- 11/02/2019 בשעה 12:16 #6719
טוב, יש כמה אי-דיוקים,
אנסה להתייחס לכמה (וכמובן שגם זה יהיה די פשטני):
א. אוקינאווה, שרשרת איים שכיום היא חלק מיפן, הייתה בעבר ממלכה עצמאית שנקראה ממלכת ריוקיו.
ב. לממלכה היו קשרים חזקים לסין מהמאה ה-14. בין ההשפעות הרבות נכנסו גם אומנויות לחימה סיניות.
ג. אומנויות לחימה אלו נקראו בעבר "טֶה" – הפירוש – יד. הכוונה טכניקה, או טכניקות. לפעמים נקראו גם "טוּדי" או "קראטה" בפירוש של "יד סינית".
ד. בחצי השני של המאה ה-19 אוקינאווה סופחה ליפן. בתחילת המאה ה-20 נעשו מהלכים ע"י מאסטרים באוקינאווה לייצא את הקראטה ליפן ולהכניס אותו לרשימה הרשמית של אומנויות יפניות מקוריות (יחד עם קנדו, ג'ודו ועוד).
ה. בתקופה זו נפוץ השם קרטה כ"יד ריקה". על ידי שינוי דרך הכתיבה השם נשמר אבל המשמעות השתנתה.
ו. גם כיום יש הבדלים בין הקראטה האוקינאווי לבין זה היפני. ברמת הטכניקות, הגישה ואופן הלימוד.
ז. למרות שאוקינאווה היא חלק מיפן, זה מקום ייחודי ושונה מהרבה בחינות מיפן עצמה.
מקווה שזה סידר כמה דברים. אשמח לענות על עוד שאלות בנושא.
- התגובה הזו עודכנה לפני לפני 1 שנה, 11 חודשים ע"י
יפתח גוברין.
- התגובה הזו עודכנה לפני לפני 1 שנה, 11 חודשים ע"י
- מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב. להתחברות/הרשמה לחץ כאן