fbpx

פורום אומנויות לחימה

 
‏מועדון אומנויות לחימה‏
קבוצה ‏ציבורית‏ · ‏1,032‏ חברים
הצטרף לקבוצה
שמתי לב שאין פורום נורמלי באינטרנט שאפשר לשתף ולהשכיל מאחרים ולכן פתחתי את הפורום הזה מקווה ויצליח וכולם יקבלו ויתנו בלי שום אגו או תחרות. מטרת הפורום...
 

למה ללמוד אומנויות לחימה

הפעם האחרונה שבה "הלכתי מכות" הייתה בכיתה ג'.
אני זוכר טוב מאוד את התמונה.
זה היה בחצר של בית הספר היסודי "יוספטל" בדימונה.
התגוללנו על משטח האספלט בחצר כשחבורת ילדים סביבנו חלוקה בין המעודדים שלי לאלה של היריב שלי.
לא זוכר על מה רבנו וגם לא זוכר מי היה היריב שלי.
גם לא זוכר אם היה "מנצח".
זוכר את תחושת האדרנלין בגוף, שהרעד בעקבותיו המשיך להדהד בגוף עד סוף יום הלימודים.
זוכר את ההבנה שלמרות שהייתי גדול וכבד מהיריב שלי, למרות התחושה שהייתה לי לפני כן- שאני "בלתי מנוצח" ,
הרגשתי במהלך הקרב שאני בהחלט יכול "להפסיד" כי היריב שלי היה מאוד נחוש.

מחנה אימונים אינטנסיבי

השבוע הסתיים מחנה האימונים של דוג'ו הקראטה מיאמוטו בו אני מתאמן.
חמישה ימי אימונים , כל יום- חמש שעות.
וכל זה בסוף השנה החמישית מאז התחלתי להתאמן בדוג'ו.
חמש כפול חמש כפול חמש.
לפני שנתיים, אחרי שלוש שנות אימונים בדוג'ו יחד עם ביתי אריאל, כתבתי פוסט שמסכם את התקופה הזו .
עברו עוד שנתיים והתובנות של למה המשכתי להתאמן אחרי שאריאל התגייסה לצה"ל ( וסיבת היציאה לאימון ערב –" זמן איכות עם הבת המתבגרת"- התפוגגה) העמיקו והתבהרו בתוכי.

מה המטרה באימוני לחימה

אני יודע שהסבירות שבגיל 58 איאלץ "ללכת מכות" עם מישהו ברחוב שואפת לאפס.
יותר סביר ש"אבלע" את העלבון ואתנצל, או שאשא את רגליי ואיעלם מהמקום ( אני מתאמן גם בריצה…).
אז מה מטרת כל הזיעה באימונים?
מה מטרת העייפות שעולה במהלך האימון?
מה מטרת ההתמודדות הזו בערב – ללכת לאימון או להישאר בבית ?
מה מטרת הסימנים הכחולים שלפעמים נשארים על הזרועות ?

יתרונות האימונים

אני יכול למנות הרבה מעלות לאימונים שכולן מהוות תשובה מצוינת לשאלות האלה.
יש המון תשובות שעולות- זה נפלא לכושר, הגמישות משתפרת, הסיבולת מתפתחת, תחושת הביטחון הגופני עולה פלאים,
זה בילוי נהדר עם בת הזוג….ויש עוד…
אבל התשובה הראשונה שעולה לי היא –"למשמע את המיינד שלי."

המיינד הבעייתי

המיינד המשתולל הזה ששולח אלפי מחשבות בשנייה , לפעמים סותרות, ברוב המקרים מאוד מנומקות, אפילו הגיוניות וחכמות. יצירתיות ומקוריות.
יכולתי לשים לב איך בכל פעם שהיה קושי באימון- המיינד שלי קפץ קדימה ושאל- " בשביל מה כל זה?"
והוסיף שאלות רלוונטיות- "בשביל מה הכאב? מה זה תורם?
אתה יכול להיפצע וההחלמה תיקח המון זמן ולא תוכל לעשות את ההצגה שהתחייבת עליה…
אתה לא כל כך טוב בזה כמו הצעירים האלה בני ה17- תראה איזה יופי הגוף שלהם עובד… בגילך כבר לא תגיע ליכולת הזו…
למה לא התחלת להתאמן לפני 30 שנה?
המורה הזה- השיטה שלו נכונה?
הקראטה בכלל- בשביל מה כל הטקסיות הזו? זה קצת מגוחך…
הפעלת הכח הישירה והבוטה הזו- לא עדיף אומנות לחימה רכה וזורמת ?"( והרשימה עוד ארוכה….)

פתרון המיינד

אבל המיינד הוא גוף אחראי. הוא מיד גם הציע פתרון.
תמיד אותו פיתרון- " לך הביתה. תפסיק להתאמן תיכף ומייד – ולעד!".
אז בהתחלה הקשבתי לו ושקלתי את ההצעה.
אבל באותו זמן גם שמתי לב למנגנון המתוחכם שלו.
הוא אף פעם לא מציע לי כשאני מצליח.
כשהצלחתי לעבור קושי, כשחסמתי נכון ועשיתי תרגיל טוב, כשזכרתי את הקאטה וקיבלתי מחמאה על הביצוע שלה.
אז הוא היה אילם או בדיוק עסוק בנושאים אחרים- " מה עם הזוגיות?…
מתי כבר ישלמו לך את התשלום ההוא שנדחה ונדחה…"

מודעות למיינד

שמתי לב שעצם שימת הלב למנגנון הזה – כבר האטה את קצב ההצעות.
אבל מה שהמם את המיינד והשאיר אותו נבוך וללא מילים היה כשאמרתי לו – " שמעתי אותך. אבל אני נשאר.
לא משנה מה קורה או מה תגיד- אני נשאר".
שמתי לב למה שקרה מיד אחר כך.
לא רק שכל המחשבות נפסקו ( לפחות עד האימון הבא) ,
אלא שהגוף שלי נעשה יותר קליל.
יותר משוחרר.
כאילו ירדו ממנו קילוגרמים רבים והזריקו לו אדרנלין.
ואת הטכניקה היעילה הזו לקחתי איתי אל מחוץ לדו'גו.
אל ההתמודדויות בזוגיות, ביצירה, בעולם החומר.
ב"עולם האמיתי"- לפעמים מצליח לי ולפעמים לא .
אבל אני שם לב איך בכל פעם שאני לובש את חליפת הקראטה,
קד קידה טקסית בכניסה לדוג'ו ונכנס אליו, המיינד שלי מתחיל לגמגם….מחפש מילים.
לפעמים אני בכלל לא מצליח לשמוע אותו.
"אתה רוח נושב, חזק, סוער, אני עץ עומד נמוך בקיבאדאצ'י, מחובר למרכז האדמה, ענפיי מתנועעים, נותן לך לחלוף דרכי."

שתף את הכתבה ועזור בקידום הענף בארץ!

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן