יומנו של מאמן: להתעניין כדי להיות

נכון, כאבא טרי, יש לי כרגע ילד אחד להתעניין בו. אך לעיתים יש גם הורים שגם את זה לא עושים (לא בגלל שהם לא רוצים).
מלא שעות בעבודה, ניקיונות, אוכל, כביסה ועוד מלא סידורים אחרים, אשר משכיחים את השאלה :

"איך היה היום בבית ספר" ?

"נהנה בחוג" ?

ומה עם הורים שיש להם יותר מילד אחד?

ההתעניינות מובילה לאכפתיות והאכפתיות יוצרת מילים. במילים האלה, אנו יכולים להסיק הרבה דברים, אך לא הכול. אם אותם מילים יוצאות יותר מפעם אחת וזה חוזר על עצמו, שווה לשים לזה לב.

לדוגמא (הגננת): "מה שלומך ירון? רק שתדע שהילד שלך הצליח בכמה פאזלים מאוד מורכבים" – יכול להעיד על סבלנות ויצירתיות.

דוגמא נוספת (המורה): ההתנהגות של הילד שלך, היא מופתית, אך הציונים שלו לא מסברי פנים והוא חייב להשתפר" – יכול להעיד על חוסר ריכוז/ אי הקשבה בשיעור או שהוא שונא שיעורי בית ולא עושה אותם וכך זה נראה בציונים או שהוא לא אוהב ללמוד בבית ספר ועוד מלא דוגמאות אחרות.

המידע שאתם מעבירים לסגל המאמנים באקדמיה לגבי ילדכם היא חשובה מאוד ויכולה להבדיל בין אם הוא יישאר בחוג או ירצה "לפרוש".

דוגמא נחרצת לכך היא, ילדה שמתאמנת באקדמיה ובאמצע השנה, באימון מסוים הייתה נראית מסוגרת ולא הכי עושה את התרגילים. כמאמן אין פה חדש הרבה, מפני שהרבה תלמידים מגיעים לאימונים ככה, בגלל שהם לעיתים עייפים וזה טבעי. באימון השני, הילדה נראתה מעט עצובה ולא הכי תקשרה עם המאמן. הנורה האדומה דלקה ואתה הטלפון שצלצל באותו ערב לאימה.

האמא: "כן, תודה על ההתעניינות. גם בבית ספר היא ככה כבר כמה זמן. זה בגלל שאבא שלה טס לחוץ לארץ והוא שמה כבר למעלה משבועיים והיא מאוד מתגעגעת אליו וזה קשה לה נורא".

במקרה הנ"ל, עדיף שנתייחס לסיטואציה לפני שהיא נהפכת לבעיה, כמו:

"תקשיב, הילדה מאוד מתגעגעת לאבא שלה. תשים לב אליה, אם משהו עובר עליה ותהיה יותר רגיש טיפה אליה היום. תודה"

כל שינוי שחל בילדכם וילדתכן (בין אם הוא חיובי ובין אם הוא שלילי), רצוי להיות מועבר לכל מי שמעורב בגידולה וטיפוח אישיותה. המאמנים בחוגים, אינם שונים בכלל מהמורים והיועצים בגן ובבית הספר. להיפך.
המאמנים רואים הרבה מאוד דברים אשר קושרים אותה לעולם האמיתי – חברות, אחווה, עזרה, סבלנות, סובלנות ועוד הרבה היבטי התנהגות.
החיסרון: רואים את הילדים 2 או 3 בשבוע.
היתרון: מציאת כישרון ונתינה של יחס אישי.

יש להזכיר, מאמני אומנויות לחימה הם הורים במסווה, לתקופת זמן מעטה בשבוע והתלמידים לרוב נפתחים יותר בפני ההורים והסביבה הקרובה אליהם מאשר למאמן (בהתחלה).

המאמן יוצא מנקודת הנחה שהילד מגיע לאימון כי הוא רוצה ללמוד הגנה עצמית וליהנות. ההורים צריכים להיות כמה שיותר פתוחים עם המאמן אם יש איזו שהיא חריגה התנהגותית, בריאותי או חברתית. ככל שתנדבו יותר אינפורמציה על הילד למאמן, רק יעזור לו להבין ולהתחבר אליו יותר ולהיפך. ברגע שמאמן מבין את העבר הקצרצר של אותו מתאמן ולמה הוא הגיע לחוג אומנויות לחימה אז יהיה ניתן לגשת לילד בהתכווננות ליותר הבנה, חמלה, הכלה, דירבון ועוד.

לדוגמא : ילד שמפריע ומציק לילדים אחרים, לא בהכרח שמדובר בחינוך לא טוב מהבית. יכול להיות שהוא רגיש מידיי לסביבה, יכול להיות שהוא מחקה ילד אחר שעושה כך בגן או בבית ספר, יכול להיות שהוא עבר טראומה בגיל קטן מאוד, יכול להיות שלפני שבוע אמא שלו החרימה לו את הפלאפון החדש.

בואו נהיה בקשר עם המאמן על דברים שהילד עובר.

גם אם זה נראה לא הכי חשוב, כמו הערה לא נעימה שהילד קיבל ממישהו אחר.

שיתוף מידע יהפוך ליד מחבקת ויפתור לרוב הרבה בעיות ומחשבות אשר יושבות כמו סלע איתנה על ליבו של הילד.

הבהרה

אני כותב מידע של חוויות אישיות/ מקצועיות וטיפים מתוקף סמכותי כמאמן אומנויות לחימה והגנה עצמית.
אין במאמרים אלו שום כוונה להעליב או להכעיס אף אחד מהקוראים. המילים נכתבות בקפידה וללא אגו או מורא כלפי אחד כזה או אחר. המאמרים יכתבו בלשון זכר מטעמי נוחות.

ליאב בן שלום

ליאב בן שלום

מאמן MMA & BJJ

שתף את הכתבה ועזור בקידום הענף בארץ!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
הרשמה לניוזלטר של המגזיןעדכונים חמים מענף אומנויות הלחימה - במייל שבועי
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן