אתה יכול להיות כל מה שתרצה – אמת?

הרבה ציטוטי מוטיבציה יש לקרוא.
הרבה מנטורים שמבטיחים הרים וגבעות אם רק לא תוותר ותתמיד.
צניעות היא כיום מידה חסרה מאוד.
אנשים מתבלבלים בין צניעות לבין תבוסתנות.
צניעות אינה אומרת שאדם צריך להפסיק מה שהוא עושה ולא להשתפר.
צניעות היא להכיר באמת, במה הפוטנציאל האמיתי ועדיין להמשיך עם רצון להשתפר ביחס לעצמנו.
אנשים מטפסים על סולם, אבל לא בודקים אם הסולם נשען על הקיר הנכון…

לא כולם יכולים ומתאימים להיות כל דבר.

לכל אדם משהו יחודי וכישרונות יחודיים.
יש מה שנקרא "ברירה טבעית" במקצועות הספורט.
אם תסתכלו על רוב השחיינים המצטיינים, יש להם מבנה גוף בסיסי מאוד מסוים.
דיבר איתי בזמנו אדם שהיה מורה של בית הספר למאמנים בברית המועצות, (שם הספורט ההישגי תמיד היה מתוגמל היטב) הוא אמר לי:
הורים שרצו להביא את הילד לבלט הבולשוי, היו עומדים בתור בכניסה למרפאה של רופא מומחה של הבולשוי, הילד היה נכנס איתם והרופא היה בודק את ההתאמה הפיסית הבסיסית שלו עוד לפני שבכלל נתנו לו צ'אנס להיכנס לשיעור ראשון.
רוב הילדים פשוט היו חוזרים הביתה עם ההורים ומצוין להם שיחפשו מקצוע אחר…
זה נכון אגב לכל מקצוע ב99% מהמקרים.
לא תראה כדורסלן מצטיין בגובה 1.70 מטר.
לא תראה מרים משקולות אולימפי בגובה 2.05 מטר ארוך ידיים ורגליים.
לא תראה אלוף עולם באגרוף במשקל כבד בגובה 1.65 מטר עם ידיים קצרות.
זה עוד לפני שאנחנו מדברים על שאר הדברים.

גיל

רוב מוחלט של אלה שהגיעו להישגים משמעותיים, התחילו בגיל צעיר מאוד ועברו מה שנקרא את "מטחנת הענף".
אנשים אלה התחילו צעירים, גדלו בתוך הענף, נלחמו, התחרו, עברו משברים והצלחות, הרוב נפלטו מהענף כדרך הטבע, מעט מאלה שהתחילו נותרו להיות מצטיינים.
עד כמה שזה ישמע קשה ולא הוגן, הסיכוי של אדם שהתחיל קריירה תחרותית (לא מדבר על מתי התחיל להתאמן) בגיל 24-5 להצליח לייצר הישג משמעותי, לא יהיה גבוה. ספורטאים מגיעים לשיא הקריירה שלהם בגילאי 27-8 ומשם עד גיל 30-34 לכל היותר יכולים לשמור על רמה טובה ואחר כך לרדת למטה.
אדם לא מתחיל קריירה בגיל 28 ובגיל 40 מגיע לשיא, זה לא עובד ככה.

סביבה תומכת

סביבה תומכת זה איך התנאים האובייקטיביים באזור בו אתה חי מסייעים או מפריעים לך להצליח.
האם האזור מהבחינה התרבותית מעודד את המקצוע ?
האם יש לך pool של אנשים להתאמן איתם(האלפים מביאים את האלופים) או שבכל המדינה יש בודדים שחיים את הענף.
האם אתה חי חיים שמאפשרים לך להקדיש עצמך לספורט, או שאתה מנסה קודם כל לשרוד כלכלית ?
אם אתה נער או ילד, מה התמיכה בבית ?
מה הפוטנציאל התחרותי במקום בו אתה חי ?
באותו הקשר של תרבות וכמות, מה הפוטנציאל הארגוני התחרותי, של הענף במקום בו אתה חי ?
קח מדינות בהם יש תרבות וארגון, אתה תגלה כי המסננת שדרכה עוברים ספורטאים הרבה יותר דקה מהמסננת שעובר ספורטאי בארץ.

כישרון

כישרון זה לא רק הכישרון הקואורדינטיבי, או הכישרון ללמוד תנועות וצעדים.
הכישרון לעבוד קשה, הכישרון להביא את הכישרון שלך לידי ביטוי בזמן הנכון.
יש הרבה אנשים מוכשרים אתלטית, אבל לא מוכשרים מנטלית.
יש אנשים מוכשרים מנטלית אבל לא מוכשרים אתלטית.
ספורטאי ברמה גבוהה, חייב כישרון להביא את הכישרון שלו לידי ביטוי, להיות קר רוח, להיות חזק מנטלית, להצליח להביא את עצמו לידי ביטוי בmoney time.

קבלת המציאות

הרבה דברים צריכים להסתדר יחד כדי שהפאזל יהיה שלם.
הדבר החשוב ביותר הוא להבין מה מציאותי ומה דמיוני.
אומרים תמיד כי אלופים גדולים הם אלה שעושים את הבלתי אפשרי, זה נכון, אבל גם לבלתי אפשרי יש פרופורציות.
לא משנה כמה אדם רעב, מוכשר, חזק מנטלית ויש לו תמיכה בבית, אם הוא נמוך וידיו קצרות, הוא לא ינצח תחרות שחיה ויהי מה.
אותו דבר באגרוף, אותו דבר בכל ענף, הבלתי אפשרי אינו על טבעי או על אנושי, הוא היכולת של אדם למתוח את הגבולות אבל לא לייצר "יש מאין".

אשליות לחוד, מעשים לחוד

כל אדם צריך לשאוף למטרה מאתגרת, אבל ברת השגה.
להגיד שאני מתחיל ריצה במקסימום מהירות ומשם רק מגביר, זה נשמע מדהים, אבל זה בלוף.
לכל אדם יש פוטנציאל מסוים והוא יכול לממש אותו או לבזבז אותו, זה ההבדל בין כישרון לכישלון.
כולם יכולים להיות גרסה יותר טובה של עצמם, אבל להיות אלוף, צריך הרבה דברים שציינתי פה יחד.
מקווה שהבהרתי את הנקודה.
יעקב דסקלו

יעקב דסקלו

מאמן איגרוף קלאסי

שתף את הכתבה ועזור בקידום הענף בארץ!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
הרשמה לניוזלטר של המגזין
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן